חברת חשמל לישראל בע"מ נ' אגבאריה

החלטה

ביום 04/03/2014 (בשעה 14:41) ניתנה ע"י החלטה. סופה להלן:

"...על כן, טרם הוכרעה הבקשה למחיקת כותרת.

סוף דבר:

1. התובענה לא תימחק מחוסר מעש;

2. התובעת תמציא סימוכין למסירת תשובתה מיום 13/5/13, בתוך 7 ימים, לתיק זה;

3. אם אין באפשרות התובעת ליישם האמור בסעיף 2, תמציא בפרק הזמן הקצוב, את העתק

התשובה (על כל 22 עמודיה), לנתבע;

4. אם יקרה כאמור בסעיף 3, יממש הנתבע את זכותו להשיב, בתוך 10 ימים, או יודיע בפרק זמן זה,

כי מוותר הוא על זכותו להשיב;

5. בבוא העת לכך, בו בחלוף המועד להגעתה – אחליט בבקשה למחיקת כותרת."

מאז ועד עתה, כך אירע:

ביום 04/03/2014, עשר דקות לאחר מתן החלטתי שברישא, (בשעה 14:51), הגיש הנתבע "בקשה והודעה דחופה ובהולה ביותר..." שעניינה בסעד לדחיית בקשת התובעת ליתן פ"ד בהיעדר בר"ל, וסקירת השתלשלות העניינים למן הגשת התביעה בנתניה.

החלטה הודעה הבהולה ניתנה למחרת היום, בשעה 08:43.

שעה קלה חלפה... ובשעה 10:06 הגיש הנתבע "תגובה דחופה לבקשת המשיבה למתן פסק דין".

כעבור כשעה, נקבע בהחלטתי כי התגובה מיותרת, באשר לא ניתן פ"ד.

ב-06/03/2014, הוגשה ע"י הנתבע "בקשה דחופה למתן רשות להגן".

ביום 09/03/14 ניתנה החלטה המציינת כי אין כל דחיפות בבקשה, תוך הפנייה לעברה החלטתי מיום 04/03/2014 (המצוטטת ברישא).

ביום 13/03/2014, הוגשה "הודעה מטעם התובעת" , ע"ג 3 עמודים, בה נתונה החלטתי זו.

ההודעה מתייחסת לציטוט שברישא, ומלווה בסימוכין, מהם עולה, כי "...תגובת התובעת מיום 13/05/2013 נשלחה לנתבע בדאר רשום..." אשר נמסר ליעדו ביום 27/05/2013.